יום חמישי, 25 בינואר 2018

אני זכיתי והיא זכתה... ילדה מלכה

הקושי שלה, להכיר בו להקשיב לו. 

אני גאה בה כל כך על האומץ שלה
על יכולת התמודדות שלה
על היכולת לדבר, לספר ולעמוד בגבורה "זו אני".
היא רק בת 11 וקצת.

לפני כשבועיים פנתה אלי עם דילמה.

"הילדים בכיתה אומרים לי שזה בכלל לא מפחיד שזה קורה...
ואני יודעת שזה כן והם מתווכחים איתי"

הצעתי לה שנלמד ביחד על מה שיש לה, היא תכין מצגת ותציג אותה בפני הכיתה.
לאחר דקה של מחשבה
היא: רעיון נפלא. 

מיוזמתה כתבה הודעה למורה וקיבלה את הסכמתה.
למחרת ביקשה מחברה טובה להצטרף להכנה ולהעביר איתה את המצגת.
צפיתי בה מהצד ולא יכולתי שלא להתרגש, לראות מולי ילדה שמחוברת
לעצמה, מרגישה את הפחד ויודעת לבקש את התמיכה, נחושה להתמודד ויודעת למשוך ולגייס לעצמה את מי שיכול לסייע לה.

היום היא הציגה בפני הכיתה, הילדים ישבו בדממה, המורה הייתה נרגשת אפילו המנהלת באה לראות אותה והתרגשה. 

ויותר מכל אני נרגשת, לראות את הפרח האוצר שלי, לראות את הכוחות שלה,
לראות אותה עומדת ומתמודדת מול הפחד ולא מוותרת לעצמה.
כל קושי הוא אתגר, עם אתגרים מתמודדים. 

ואני יודעת שבשביל בו היא הולכת, אני הולכת לצידה, 
לפעמים אנחנו צועדות יד ביד, 
לפעמים אני מאחורה רק משגיחה,
 לפעמים אני לפניה מושכת אותה. 

אני מלמדת אותה להקשיב לעצמה, להכיר בכל הרגשות שלה, לאהוב ולהתמודד גם עם החלקים הפחות יפים שלה.
אני מעריצה אותה.
זכות להיות חלק.

ליאורה פלד
אמא של...
ומטפלת רגשית דרך התת מודע